עמוד הבית > אוטופיה > אוטופיה וציונות


תקציר
על הרומן האוטופי "אלטנוילנד" (ארץ עתיקה-חדשה) שכתב בנימין זאב הרצל, ועל דרכו של הרצל אל הרעיון לפיו הקמתה של מדינה ריבונית היא פתרון לבעייתו של העם היהודי.


בנימין זאב הרצל וספרו "אלטנוילנד" | מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות "נוער חושב מחר"

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

"...היום אפשר לנסוע ברכבת לדמשק, לירושלים או לבגדד. מאז שהוקם הגשר מעל לבוספורוס, אפשר לנסוע לירושלים ישירות מסנט-פטרבורג או מאודסה, מברלין או מווינה, מאמסטרדם, מקלה, מפריז, ממדריד או מליסבון. כל הקווים של רכבות האקספרס האירופיות מתחברים לקווים לירושלים. וקווי הרכבות הפלשתיניות מתחברים לאלה של מצרים ושל צפון אפריקה." (בנימין זאב הרצל, אלטנוילנד)

נשמע בדיוני? – כך, בין היתר, ראה בנימין זאב הרצל בדמיונו את מדינת היהודים ואת קשריה עם אירופה ועם המדינות הסובבות אותה.

בנימין זאב הרצל (1860–1904), חוזה מדינת ישראל, נולד למשפחה יהודית אמידה בעיר בודפשט (הונגריה), וכשהיה בן 18 עברה המשפחה לווינה (אוסטריה). הוא קיבל השכלה גרמנית, למד משפטים באוניברסיטה של וינה, עסק בכתיבה והועסק כעיתונאי בעיתון אוסטרי.

כמו הרצל, יהודים רבים באירופה היו מעורים בחברה האירופית, ונהנו מפירות האמנציפאציה, אך היו גם יהודים, במיוחד במזרח אירופה, שסבלו מאנטישמיות ומפרעות. ועל אף שהרצל עצמו היה משולב היטב בחברה האירופית, הוא היה מודאג מהאנטישמיות ומסבלו של העם היהודי.

האוטופיה של המדינה היהודית

בספרו מדינת היהודים (1896) הציע הרצל פתרון מדיני לבעיית העם היהודי והתווה דרך מעשית למימוש התכנית. בכך הוא נהג כמו נציגים אחרים של האינטליגנציה היהודית, ובהם: יהודה לייב פינסקר. אולם, שלא כמו האחרים, כתב הרצל גם רומן אוטופי - "אלטנוילנד" ("ארץ עתיקה-חדשה") (1902).

מה מסופר ברומן?

ד"ר פרידריך לבנברג ומר קינגסקורט נוסעים לאי בודד באוקיינוס השקט, ובדרכם הם מבקרים בפלשתינה, המתוארת כמקום עלוב. כעבור 20 שנה הם מגיעים שוב לאותה הארץ, ומגלים מדינה יהודית תעשייתית ומודרנית, סוציאל-דמוקרטית ומשגשגת. במדינה זאת כל התושבים, יהודים וערבים, שווים ובעלי זכות בחירה וחיים בשלום אלה עם אלה.

בראש הספר כתב הרצל את המשפט "אם תרצו – אין זו אגדה". משפט זה מדגיש כי מימוש האוטופיה תלוי אך ורק ביהודים עצמם.

קראו את הפרק הראשון של "אלטנוילנד".

כאמור, יהודים רבים באירופה סבלו מאנטישמיות. איך פותרים את הבעיה?

מציאות חייו היומיומית של הרצל הייתה של אדם, אשר התרבות האירופאית היא חלק מאישיותו. איך מתוך מציאות החיים הזאת ומתוך מציאות חייהם של כל היהודים בתפוצות, העלה הרצל בדעתו רעיון דמיוני, שנחשב בעיני רבים לרעיון הזוי כל-כך – הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל?

בתחילת דרכו האמין הרצל שמצוקת היהודים תיפתר, אם הם יתבוללו בעמים שבקרבם הם יושבים. נקודת המפנה הייתה פרשת דרייפוס, שאירעה בשנת 1894 ועוררה סערה ציבורית. פרשה זאת הובילה לשינוי בהשקפתו של הרצל.

בעקבותיה הגיע הרצל אל המסקנה שהבעיה של היהודים היא בעיה לאומית, וככזאת היא מחייבת פתרון מדיני – מדינה ריבונית לעם היהודי.

לקריאה נוספת:

הרצל, בנימין זאב (1860-1904)

בנימין זאב הרצל (1904-1860) – חוזה המדינה

הרצל, בנימין זאב (תיאודור) (1860 - 1904)

קריאה ביקורתית ומתוך שברון לב


ביבליוגרפיה:
כותר: בנימין זאב הרצל וספרו "אלטנוילנד"
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות "נוער חושב מחר"
שם פרסום מקורי: נוער חושב מחר
תאריך: 2007
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר "נוער חושב מחר".
נוער חושב מחר מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית